הגירוש מגוש קטיף

ניתוח התהליך העובר על התנועה הציונית החילונית, ויחסינו אליה. מלחמת תרבות לנו, על החיים ועל המוות, אך ביסודה היא לא מלחמה עם רשעים אלא עם אנשים מסובכים הגוררים את האומה למעשים נוראיים; כיצד יש לומר תפילה לשלום המדינה לאחר הגירוש? ביאור הדעות השונות בנושא. יש מקום להחלטה כללית לגבי הנוסח, אך לא ראוי שכל מקום ישנה לפי הבנתו.

בתקופת המאבק היו דרכים שונות, אולם כולם לשם שמים נתכוונו. אחד הרווחים שהרווחנו הוא היכולת לגבש הנהגה מוסכמת; האם היה מקום לריקוד עם החיילים המפנים, או לקרוא לצוי פיוס? בשאלת סירוב הפקודה ניטעו השורשים של ציונות אמונית שאינה משתלבת בתמימותה עם כל הנעשה במדינה; אנחנו חייבים לתעל את כל הכוחות שהתגלו במאבק לכיוון של בניה והשקעה באומה. העם לא ימשך לתנועה שתהיה מלאת כעסים ופנים נזופות. עלינו ללמוד את שפת האומה ולהבין את פחדיה; האם יש מקום לשאוף למהפכה שלטונית? האם להמשיך לשרת בצבא?

חובת פוסקי הלכות להורות הלכה בעניינים ציבוריים; מדרגות בפסיקה - מי רשאי לפסוק בענייני כלל ישראל; פסק הלכה בעניין סירוב פקודה.

ברור הלכתי - מכתב אל הרב הראשי לצה"ל בעניין קדושת בתי הכנסת בגוש קטיף - תוספת ברור.

ואנחנו קמנו ונתעודד; כיצד הגענו למצב של שיגעון כזה? מיהו האשם העיקרי בכך? בחינת הציבורים השונים בעם; האם טעינו? דרך התיקון השלמה; איחוד הלבבות בכל מחיר.

משבר ההנהגה; הצורך בהעמדת חזון; המבנה הראוי להנהגה.